הדיווח על מסע הפשיטה מפרט את האזורים השונים שספגו פגיעה, תוך הבחנה בין נחלות העמים והמשפחות השונות באזור הדרום. המילה נֶגֶב מתפרשת בשני אופנים: משמעות אחת היא כיוון דרום, והמשמעות השנייה היא אזור מישור או מדבר, שנקרא כך על שם החורב והיובש המאפיינים אותו [רד"ק].
האזור הראשון המוזכר בפשיטה הוא נֶגֶב הַכְּרֵתִי. הגישה המרכזית בקרב הפרשנים היא ששם זה מתייחס למחוז הדרומי של ארץ פלשתים. המונח "כרתי" משמש כשם משפחה או אומה פלשתית, אשר נקראה כך על שם ארץ מוצאה המקורית [רש"י, רד"ק, ביאור שטיינזלץ]. מכאן עולה כי הפושטים לא הבחינו בין העמים, ופעלו הן בשטחי הפלשתים והן בשטחי יהודה [רד"ק].
בהמשך מתוארת הפגיעה וְעַל אֲשֶׁר לִיהוּדָה וְעַל נֶגֶב כָּלֵב. אזכור זה מעורר קושי מסוים, שהרי כלב בן חצרון נמנה עם שבט יהודה, ואם כן נחלתו כבר כלולה בשטחי השבט שהוזכרו קודם לכן. הפרשנים מסבירים כי למרות השתייכותו של אזור זה לנחלת יהודה הכללית, החלק הספציפי שהיה שייך לבני כלב היה בעל מעמד עצמאי וזכה לשם ידוע ומוכר בפני עצמו, ולכן צוין בנפרד [מצודת דוד, רד"ק, ביאור שטיינזלץ].