דוד מבקש את עזרתו של הנער המצרי כדי לאתר את הכוח העמלקי, ובתגובה דורש הנער הבטחה לביטחונו האישי כתנאי לשיתוף פעולה. שאלתו של דוד, הֲתוֹרִדֵנִי, משמעה בקשה לסיוע במציאתם ובהראות הדרך שבה צעדו [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ], אל הַגְּדוּד, שהוא החיל והכוח הצבאי [מצודת ציון].
הנער המצרי מסכים להוביל את דוד, אך דורש שבועה בה'. הוא חושש לחייו פן יישפט כעבד בוגד [ביאור שטיינזלץ], ומבקש להבטיח שאם דוד יפר את ההסכם, יחול עליו עונש של שבועת שקר [מצודת דוד]. בקשתו של הנער מורכבת משני תנאים: שלא ימית אותו, וכן שלא תַּסְגִּרֵנִי, כלומר שלא ימסור אותו בחזרה לידי אדוניו [מצודת ציון].
הצגת שני החששות השונים – מוות או הסגרה – נובעת מכך שהנער לא ידע מה טיב הקשר בין דוד לבין אדוניו העמלקי. הוא חשש שאם דוד ואנשיו הם בעלי ברית של עמלק, הם יהרגו אותו מיד על כך שנטש את אדוניו. מנגד, אם דוד ואנשיו הם אויבים של עמלק, החשש שלו היה שדוד יתפוס אותו ויסגיר אותו בחזרה לידי אדוניו [מלבי"ם].