שמואל א, פרק ל׳, פסוק ט״ו

I Samuel 30:15Sefaria

וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ דָּוִ֔ד הֲתוֹרִדֵ֖נִי אֶל־הַגְּד֣וּד הַזֶּ֑ה וַיֹּ֡אמֶר הִשָּׁ֩בְעָה֩ לִּ֨י בֵאלֹהִ֜ים אִם־תְּמִיתֵ֗נִי וְאִם־תַּסְגִּרֵ֙נִי֙ בְּיַד־אֲדֹנִ֔י וְאוֹרִֽדְךָ֖ אֶל־הַגְּד֥וּד הַזֶּֽה׃

הייתם פעם במצב שבו מישהו זר ביקש מכם טובה גדולה, אבל פחדתם ממה שיקרה לכם אם תסכימו לעזור לו? זה בדיוק מה שמרגיש הנער המצרי כשדוד פוגש אותו. דוד זקוק לעזרה כדי למצוא את העמלקים, והוא שואל את הנער הֲתוֹרִדֵנִי, כלומר, האם תסכים להראות לי את הדרך אל הַגְּדוּד, שזהו הכוח הצבאי של האויב. הנער מסכים להוביל את דוד, אך דורש ממנו להישבע בה׳. הוא חושש מאוד לגורלו ורוצה להבטיח שאם דוד יפר את ההסכם, הוא ייענש על שבועת שקר. הנער מבקש שני דברים חשובים: קודם כל, שדוד לא יפגע בחייו, ושנית, שלא תַּסְגִּרֵנִי, כלומר שלא ימסור אותו בחזרה לידיים של האדון שלו. למה הוא מבקש את שני הדברים האלה? פשוט כי הוא לא ידע מה הקשר בין דוד לבין העמלקים. הוא חשש שאם דוד ואנשיו הם חברים של העמלקים, הם יענישו אותו מיד על כך שעזב את אדוניו. מצד שני, אם הם אויבים שלהם, אולי דוד יתפוס אותו ויחזיר אותו לאדון שלו. לכן, לפני שהוא מראה להם את הדרך, הנער מוודא שהוא יהיה מוגן ובטוח.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק י״ד
פסוק ט״ז

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.