במהלך מסעם דרומה, אנשי דוד או אלו שנותרו מאחור נתקלים באדם תשוש וגווע ברעב, וַיִּמְצְאוּ אִישׁ מִצְרִי בַּשָּׂדֶה. אף שבעת המפגש מוצאו טרם היה ידוע, הכתוב מכנה אותו אִישׁ מִצְרִי על שם סופו של המעשה, שבו יתברר כי מפגש אקראי זה הוא קריטי והאיש יוביל אותם אל מחנה העמלקים. לאחר שהביאו אותו אל דוד והגישו לו מזון, וַיַּשְׁקֻהוּ מָיִם במתינות ומעט מעט. השקיה הדרגתית זו נעשתה מתוך זהירות רפואית, כדי למנוע את התנפחות בטנו של האדם המורעב וסיכון חייו.
שמואל א, פרק ל׳, פסוק י״א
וַֽיִּמְצְא֤וּ אִישׁ־מִצְרִי֙ בַּשָּׂדֶ֔ה וַיִּקְח֥וּ אֹת֖וֹ אֶל־דָּוִ֑ד וַיִּתְּנוּ־ל֥וֹ לֶ֙חֶם֙ וַיֹּ֔אכַל וַיַּשְׁקֻ֖הוּ מָֽיִם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.