יצא לכם פעם ללכת בדרך ארוכה ולפתע לראות אדם שוכב על האדמה, חלש וצמא מאוד? מה הייתם עושים? זה בדיוק מה שקרה לדוד ולאנשים שלו כשהם היו בדרכם דרומה. הם מצאו בשדה אדם תשוש שכמעט גווע ברעב. המפגש המפתיע הזה יתגלה בהמשך כחשוב מאוד, כי האיש הזה יעזור להם למצוא את מחנה האויב. התנ"ך קורא לו אִישׁ מִצְרִי, אבל האמת היא שברגע הראשון אנשי דוד בכלל לא ידעו מאיפה הוא הגיע. התנ"ך קורא לו כך כי רק בהמשך הסיפור תתברר הזהות האמיתית שלו. האנשים הביאו את האיש אל דוד ונתנו לו לאכול ולשתות. התנ"ך משתמש במילים וַיַּשְׁקֻהוּ מָיִם כדי ללמד אותנו משהו מעניין על הדרך שבה הם טיפלו בו. כשאדם נמצא בחולשה כל כך גדולה בגלל צמא, אסור לתת לו לשתות המון מים בבת אחת, כי זה עלול להיות מסוכן מאוד לגוף שלו. לכן, אנשי דוד נתנו לו לשתות לאט לאט ומעט בכל פעם, ממש כמו שרופאים יודעים לעשות, כדי להציל את חייו.
שמואל א, פרק ל׳, פסוק י״א
וַֽיִּמְצְא֤וּ אִישׁ־מִצְרִי֙ בַּשָּׂדֶ֔ה וַיִּקְח֥וּ אֹת֖וֹ אֶל־דָּוִ֑ד וַיִּתְּנוּ־ל֥וֹ לֶ֙חֶם֙ וַיֹּ֔אכַל וַיַּשְׁקֻ֖הוּ מָֽיִם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.