קרה לכם פעם שהייתם כל כך רעבים וצמאים, עד שהרגשתם שאין לכם כוח לזוז בכלל? תארו לעצמכם את הנער המצרי שמצאו דוד ואנשיו. הוא לא אכל ולא שתה במשך שלושה ימים ושלושה לילות, והיה ממש באפיסת כוחות. כדי להציל אותו, אנשי דוד מיהרו לתת לו אוכל שיחזיר לו את הכוח. הם הגישו לו פֶלַח דְּבֵלָה, שזו חתיכה שנחתכה מתוך גוש של תאנים שיובשו ונדחסו יחד. בנוסף, הוא קיבל וּשְׁנֵי צִמֻּקִים. הכוונה כאן היא לא לשני צימוקים קטנים ובודדים, אלא לשני אשכולות שלמים של ענבים יבשים.
למה הם נתנו לו דווקא מאכלים מתוקים? כי כשאדם סובל מרעב כבד וחולשה גדולה, אוכל מתוק עוזר להשיב לו את הכוחות במהירות. אחרי שהנער אכל, נאמר עליו וַתָּשָׁב רוּחוֹ אֵלָיו. מרוב שהיה רעב זמן רב כל כך, מצבו נראה כאילו החיים עזבו אותו לגמרי, וברגע שהאכילו אותו, המתיקות עשתה את שלה והכוח חזר אליו.