חשבתם פעם איך זה מרגיש למצוא אדם זר בשדה, חלש ועייף? ברגע שהאיש מתאושש וחוזר לעצמו, דוד רוצה להבין מי עומד מולו. דוד שואל אותו שתי שאלות כדי לברר מי הוא: לְמִי אַתָּה, כלומר, עבד של מי אתה? וגם וְאֵי מִזֶּה אָתָּה, מאיזה מקום או עם הגעת?
הנער עונה על השאלות אחת אחרי השנייה. קודם כל הוא מספר מאיפה הוא ואומר נַעַר מִצְרִי אָנֹכִי, אני משרת שהגיע ממצרים. לאחר מכן הוא עונה למי הוא שייך ואומר שהוא עֶבֶד לְאִישׁ עֲמָלֵקִי.
הנער ממשיך ומסביר לדוד שהוא לא עבד שברח, אלא וַיַּעַזְבֵנִי אֲדֹנִי. הוא מספר שהאדון שלו פשוט נטש אותו בדרך, ולא בגלל שהוא עשה משהו רע, אלא רק כִּי חָלִיתִי. ברגע שהנער נהיה חולה, הוא כבר לא יכול היה ללכת מהר בקצב של כולם, ולאדון שלו לא היה אכפת ממנו והוא פשוט השאיר אותו לבד מאחור. בסוף דבריו, הנער מוסיף את המילים הַיּוֹם שְׁלֹשָׁה, כדי לעדכן שעברו בדיוק שלושה ימים מאז שהוא חלה.