לאחר שהאיש חזר לאיתנו, דוד שואל אותו לְמִי אַתָּה, כלומר עבד של מי אתה, וְאֵי מִזֶּה אָתָּה, מאיזה עם או מקום הגעת. הנער משיב כי הוא נַעַר מִצְרִי אָנֹכִי, משרת ממוצא מצרי, וכן שהוא עֶבֶד לְאִישׁ עֲמָלֵקִי. הוא מבהיר שאינו עבד בורח, אלא וַיַּעַזְבֵנִי אֲדֹנִי ונטש אותו בדרך מבלי לעשות דבר למענו, רק כִּי חָלִיתִי והוא לא יכול היה להמשיך לצעוד בקצב ההליכה. לסיום, הוא מוסיף הַיּוֹם שְׁלֹשָׁה כדי לציין שמלאו בדיוק שלושה ימים מאז שחלה.
שמואל א, פרק ל׳, פסוק י״ג
וַיֹּ֨אמֶר ל֤וֹ דָוִד֙ לְֽמִי־אַ֔תָּה וְאֵ֥י מִזֶּ֖ה אָ֑תָּה וַיֹּ֜אמֶר נַ֧עַר מִצְרִ֣י אָנֹ֗כִי עֶ֚בֶד לְאִ֣ישׁ עֲמָלֵקִ֔י וַיַּעַזְבֵ֧נִי אֲדֹנִ֛י כִּ֥י חָלִ֖יתִי הַיּ֥וֹם שְׁלֹשָֽׁה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.