דוד נמצא במשבר כפול, שכן מעבר לצער על חטיפת משפחתו, וַתֵּצֶר לו והוא נקלע למצוקה גדולה לאחר שאנשיו איימו לְסָקְלוֹ ולרגום אותו באבנים. העם רצה לפגוע בו כִּי מָרָה נֶפֶשׁ כל אחד מהם מרוב אבל על אובדן בָּנָו ומשפחתו, ומתוך ייאושם הם שפכו את זעמם על מנהיגם ואף האשימו אותו שהותיר את העיר חסרת הגנה כשלקח אותם למלחמה. למרות האיום הממשי על חייו, וַיִּתְחַזֵּק דָּוִד בַּה' אֱלֹהָיו, לא נשבר אלא שם את מבטחו בה' ושאב ממנו כוח לצאת מיד ולרדוף אחר האויב. התעודדות זו נבעה גם מהכרתו בחסד האלוהי, שכן דוד הבין שההשגחה העליונה הרחיקה אותו ממסע המלחמה של הפלשתים רק כדי שיוכל לחזור לעירו ולהציל את משפחותיהם מאובדן.
שמואל א, פרק ל׳, פסוק ו׳
וַתֵּ֨צֶר לְדָוִ֜ד מְאֹ֗ד כִּֽי־אָמְר֤וּ הָעָם֙ לְסׇקְל֔וֹ כִּי־מָ֙רָה֙ נֶ֣פֶשׁ כׇּל־הָעָ֔ם אִ֖ישׁ עַל־בָּנָ֣ו וְעַל־בְּנֹתָ֑יו וַיִּתְחַזֵּ֣ק דָּוִ֔ד בַּיהֹוָ֖ה אֱלֹהָֽיו׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.