בתגובה לדרישת הלוחמים לנכס לעצמם את השלל, דוד פונה אליהם באחווה ומעביר את מוקד הדיון מכוחם הפיזי להשגחה העליונה. הוא מבהיר כי אֵת אֲשֶׁר נָתַן ה' לָנוּ אינו פרי עמלם, אלא מתנה מאת ה'. דוד מוכיח שהניצחון היה נס בכך שה' וַיִּשְׁמֹר אֹתָנוּ בקרב ללא אף אבדה, ובכך שהוא וַיִּתֵּן אֶת הַגְּדוּד הַבָּא עָלֵינוּ בְּיָדֵנוּ כשמסר צבא אויב עצום לידי קומץ לוחמים. מאחר שהכול נעשה מאת ה', כולם שווים וזכאים לחלקם בשלל. יתרה מכך, גם הנותרים לשמור על הכלים ראויים לחלקם, שכן ישיבתם מאחור מעידה על ביטחונם השלם שה' יושיע אותם גם מבלי שיילחמו בעצמם.
שמואל א, פרק ל׳, פסוק כ״ג
וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֔ד לֹא־תַעֲשׂ֥וּ כֵ֖ן אֶחָ֑י אֵ֠ת אֲשֶׁר־נָתַ֨ן יְהֹוָ֥ה לָ֙נוּ֙ וַיִּשְׁמֹ֣ר אֹתָ֔נוּ וַיִּתֵּ֗ן אֶֽת־הַגְּד֛וּד הַבָּ֥א עָלֵ֖ינוּ בְּיָדֵֽנוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.