דוד ואנשיו שבים אל עירם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי מאז שעזבו אותה למלחמה, ומוצאים אותה חרבה. בזמן היעדרותם העמלקים פָֽשְׁט֗וּ, כלומר התפזרו כדי לקחת שלל, אֶל־נֶ֙גֶב֙, אזור הדרום הכולל יישובים ישראליים, ויש הסבורים כי זהו שמה של עיר מסוימת. אף שדוד פגע קשות בעמלקים בעבר, בזכות השגחת ה' הם לא הרגו את הנשים והילדים שנותרו בעיר אלא רק לקחו אותם בשבי. לכן, התיאור ולפיו הם וַיַּכּוּ֙ אֶת־צִ֣קְלַ֔ג אינו מתייחס להריגת התושבים, אלא לכיבוש העיר והריסת מבניה. העמלקים שרפו את העיר כנקמה וכדי למנוע מדוד להשתמש בה שוב כבסיס צבאי נגדם.
שמואל א, פרק ל׳, פסוק א׳
וַיְהִ֞י בְּבֹ֨א דָוִ֧ד וַאֲנָשָׁ֛יו צִֽקְלַ֖ג בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֑י וַעֲמָלֵקִ֣י פָֽשְׁט֗וּ אֶל־נֶ֙גֶב֙ וְאֶל־צִ֣קְלַ֔ג וַיַּכּוּ֙ אֶת־צִ֣קְלַ֔ג וַיִּשְׂרְפ֥וּ אֹתָ֖הּ בָּאֵֽשׁ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.