שמואל א, פרק ל׳, פסוק ט׳

I Samuel 30:9Sefaria

וַיֵּ֣לֶךְ דָּוִ֗ד ה֚וּא וְשֵׁשׁ־מֵא֥וֹת אִישׁ֙ אֲשֶׁ֣ר אִתּ֔וֹ וַיָּבֹ֖אוּ עַד־נַ֣חַל הַבְּשׂ֑וֹר וְהַנּוֹתָרִ֖ים עָמָֽדוּ׃

במהלך המרדף אחר העמלקים מגיע כוחו של דוד אל נַחַל הַבְּשׂוֹר, נקודה גיאוגרפית שבה הכוח מתפצל. באותו שלב וְהַנּוֹתָרִים מבין האנשים עָמָדוּ, כלומר עצרו במקומם. רוב המפרשים מסבירים כי מדובר במאתיים לוחמים עייפים שנותרו על גדת הנחל כדי לשמור על הציוד הכבד, וכך אפשרו לשאר הכוח להמשיך בלחימה ללא משא מיותר. מנגד, יש הסבורים כי מילים אלו מתייחסות לקבוצה שכלל לא יצאה למרדף אלא נשארה לשמור על העיר צקלג, בין אם משום שהיו אלה אנשים שאינם כשירים ללחימה ובין אם היו אלה לוחמים חדשים ללא משפחות בקרב השבויים.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ח׳
פסוק י׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.