שמואל א, פרק ל׳, פסוק ט׳

I Samuel 30:9Sefaria

וַיֵּ֣לֶךְ דָּוִ֗ד ה֚וּא וְשֵׁשׁ־מֵא֥וֹת אִישׁ֙ אֲשֶׁ֣ר אִתּ֔וֹ וַיָּבֹ֖אוּ עַד־נַ֣חַל הַבְּשׂ֑וֹר וְהַנּוֹתָרִ֖ים עָמָֽדוּ׃

קרה לכם פעם שרצתם כל כך מהר וכל כך הרבה זמן, עד שהרגשתם שאין לכם כוח לצעוד אפילו עוד צעד אחד? זה בדיוק מה שקרה לחלק מהחיילים של דוד. דוד ושש מאות הלוחמים שלו רודפים במהירות אחרי האויבים. באמצע המרדף המהיר, הם מגיעים למקום שנקרא נַחַל הַבְּשׂוֹר. בשלב הזה, מתברר שוְהַנּוֹתָרִים עָמָדוּ. מי הם אותם אנשים שעצרו במקומם? אלו מאתיים חיילים מתוך הצבא של דוד שהיו פשוט עייפים וחלשים מדי מהדרך הקשה, ולכן הם לא יכלו לחצות את המים ולהמשיך לרוץ. אבל חשוב לדעת שהם לא חזרו הביתה או ברחו. הם נשארו לעמוד על שפת הנחל כדי להמתין לחבריהם ולשמור על כל הציוד הכבד של הצבא. בזכות זה שהם נשארו מאחור לשמור על הכלים, ארבע מאות הלוחמים האחרים יכלו להמשיך במרדף כשהם קלים, מהירים ומוכנים ללחימה.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ח׳
פסוק י׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.