שמואל א, פרק ל׳, פסוק ד׳

I Samuel 30:4Sefaria

וַיִּשָּׂ֨א דָוִ֜ד וְהָעָ֧ם אֲשֶׁר־אִתּ֛וֹ אֶת־קוֹלָ֖ם וַיִּבְכּ֑וּ עַ֣ד אֲשֶׁ֧ר אֵין־בָּהֶ֛ם כֹּ֖חַ לִבְכּֽוֹת׃

שבר עצום פוקד את המחנה לאחר שכל רכושם ובני משפחותיהם נלקחו מהם בבת אחת. האובדן המוחלט והפתאומי מוביל לתגובה רגשית קיצונית של אבל ואפיסת כוחות. מתוך עוצמת הכאב, דוד ואנשיו בוכים עַד אֲשֶׁר אֵין בָּהֶם כֹּחַ לִבְכּוֹת, ומגיעים לתשישות מוחלטת מרוב צער.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ג׳
פסוק ה׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.