קרה לכם פעם שהייתם כל כך עצובים ובכיתם עד שהרגשתם שאין לכם יותר כוח בגוף? זה בדיוק מה שקרה לדוד ולאנשים שלו. כשהם חזרו למחנה שלהם, הם גילו שקרה אסון כבד ופתאומי. כל מה שהיה להם בחיים, המשפחות האהובות שלהם וכל הרכוש שלהם, נלקח מהם בבת אחת. מתוך הצער העמוק והאובדן הגדול, הם בכו עַד אֲשֶׁר אֵין בָּהֶם כֹּחַ לִבְכּוֹת. הבכי שלהם היה כל כך חזק וארוך, עד שהם הגיעו לעייפות מוחלטת ופשוט לא נשארה בהם טיפת אנרגיה להמשיך להוריד דמעות.
שמואל א, פרק ל׳, פסוק ד׳
וַיִּשָּׂ֨א דָוִ֜ד וְהָעָ֧ם אֲשֶׁר־אִתּ֛וֹ אֶת־קוֹלָ֖ם וַיִּבְכּ֑וּ עַ֣ד אֲשֶׁ֧ר אֵין־בָּהֶ֛ם כֹּ֖חַ לִבְכּֽוֹת׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.