ניסיתם פעם לדמיין את ההרגשה של לחזור הביתה אחרי ימים ארוכים של מסע ולגלות ששום דבר לא נשאר כמו שהכרתם? דוד והאנשים שלו חוזרים לבית שלהם, אבל במקום למצוא את המשפחות שלהם מחכות להם בשמחה, הם מגלים מראה קשה מאוד. הָעִיר שלהם נהרסה לגמרי, והיא שְׂרוּפָה בָּאֵשׁ. אבל הדבר הכי עצוב הוא שלא רק שהבתים נהרסו, אלא שכל בני המשפחה, הנשים והילדים הקטנים, נִשְׁבּוּ. כלומר, האויבים לקחו את כולם איתם כשבויים רחוק מהבית.
שמואל א, פרק ל׳, פסוק ג׳
וַיָּבֹ֨א דָוִ֤ד וַאֲנָשָׁיו֙ אֶל־הָעִ֔יר וְהִנֵּ֥ה שְׂרוּפָ֖ה בָּאֵ֑שׁ וּנְשֵׁיהֶ֛ם וּבְנֵיהֶ֥ם וּבְנֹתֵיהֶ֖ם נִשְׁבּֽוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.