מחנה האויב העמלקי שרוי בשאננות מוחלטת וללא כל היערכות צבאית, מתוך הנחה שהמלחמה בצפון רוקנה את אזור הדרום ממגינים. בגלל ביטחונם המלא שלא תבוא מתקפת נגד, הם היו נְטֻשִׁים, כלומר מפוזרים עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ במרחב שבו שהו, במקום להישאר מלוכדים ולהעמיד שומרים. הם נראו אוכלים, שותים וְחֹגְגִים בריקודים ובכרכורים, מתוך שמחה גדולה בְּכֹל הַשָּׁלָל העצום שלקחו. התנהגות זו מעידה על צבא ששב בבטחה מן המלחמה ואינו חושש עוד כלל מפני סכנה.
שמואל א, פרק ל׳, פסוק ט״ז
וַיֹּ֣רִדֵ֔הוּ וְהִנֵּ֥ה נְטֻשִׁ֖ים עַל־פְּנֵ֣י כׇל־הָאָ֑רֶץ אֹכְלִ֤ים וְשֹׁתִים֙ וְחֹ֣גְגִ֔ים בְּכֹל֙ הַשָּׁלָ֣ל הַגָּד֔וֹל אֲשֶׁ֥ר לָקְח֛וּ מֵאֶ֥רֶץ פְּלִשְׁתִּ֖ים וּמֵאֶ֥רֶץ יְהוּדָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.