עם שובו לצקלג עם השלל הרב שהותירו העמלקים, דוד שולח מנחה לזקני יהודה ולְרֵעֵהוּ, כלומר לכל אחד ואחד מאוהביו. דוד מכנה את המתנה בְּרָכָה, וחלוקתה נועדה להשיב את הרכוש לבעליו המקוריים, להפגין נדיבות ולפרסם את חסדי ה'. הוא מדגיש באוזניהם כי זהו שלל אויבי ה', כדי להבהיר שמבחינה משפטית הרכוש כבר שייך לו והוא מוענק להם מרצונו. בנוסף, המסר נועד להרגיע את המקבלים שלא דבקה קללה ברכוש, אלא הנהנה ממנו יזכה לברכה מן השמים.
שמואל א, פרק ל׳, פסוק כ״ו
וַיָּבֹ֤א דָוִד֙ אֶל־צִ֣קְלַ֔ג וַיְשַׁלַּ֧ח מֵהַשָּׁלָ֛ל לְזִקְנֵ֥י יְהוּדָ֖ה לְרֵעֵ֣הוּ לֵאמֹ֑ר הִנֵּ֤ה לָכֶם֙ בְּרָכָ֔ה מִשְּׁלַ֖ל אֹיְבֵ֥י יְהֹוָֽה׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.