ישעיהו, פרק מ״ז, פסוק י׳

בבל חוותה תחושת כוח מוחלטת כאשר וַתִּבְטְחִי בְרָעָתֵךְ, בין אם בכך ששמה את מבטחה בכישופים ובעבודה זרה, ובין אם בישיבתה בשאננות מבלי לחשוש מעונש על חטאיה. מכיוון שמעשיה נעשו בסתר היא איבדה כל בושה ופחד מהשגחת ה', ומתוך אשליה אָמַרְתְּ אֵין רֹאָנִי. במקום ששכלה יוביל לתיקון המידות, חָכְמָתֵךְ וְדַעְתֵּךְ הִיא שׁוֹבְבָתֶךְ, שכן חכמת הכפירה והאשליה של שליטה בכוחות עליונים היא שהמרידה והסיטה אותה מדרך הישר. עיוורון מוסרי זה הגיע לשיאו ביוהרה מוחלטת כאשר וַתֹּאמְרִי בְלִבֵּךְ אֲנִי וְאַפְסִי עוֹד, מתוך אמונה כוזבת שאין שום מנהיג או כוח עליון מלבדה.