הנביא קורא לעם לגשת אליו כדי לשמוע את דבריו מקרוב, ומבקש מהם קִרְבוּ אֵלַי שִׁמְעוּ זֹאת. הוא מצהיר כי נבואותיו מעולם לא נאמרו בהחבא אלא בגלוי, ולכן הוא אומר לֹא מֵרֹאשׁ בַּסֵּתֶר דִּבַּרְתִּי, אף שיש הסבורים כי בחלק זה ה' הוא הדובר המעיד שמעולם לא פעל בסתר. הנביא מוסיף כי מֵעֵת הֱיוֹתָהּ שָׁם אָנִי, כלומר הוא היה נוכח ומוכן לשליחותו עוד משעת גזירת הדין בשמיים. לבסוף הוא עובר להווה ומכריז וְעַתָּה אֲדֹנָי ה' שְׁלָחַנִי וְרוּחוֹ, כדי להשמיע נבואות חדשות, כשהוא מלווה במלאך או ברוח הנבואה השורה בקרבו.
ישעיהו, פרק מ״ח, פסוק ט״ז
קִרְב֧וּ אֵלַ֣י שִׁמְעוּ־זֹ֗את לֹ֤א מֵרֹאשׁ֙ בַּסֵּ֣תֶר דִּבַּ֔רְתִּי מֵעֵ֥ת הֱיוֹתָ֖הּ שָׁ֣ם אָ֑נִי וְעַתָּ֗ה אֲדֹנָ֧י יֱהֹוִ֛ה שְׁלָחַ֖נִי וְרוּחֽוֹ׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.