ספר הנבואה מאגד את דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ, הכוללים חזיונות, סיפורים אישיים ותוכחות קשות שיוחסו אליו באופן אישי. הנביא מוצג כבֶּן חִלְקִיָּהוּ, הכהן הגדול שמצא את ספר התורה האבוד, שכן ירמיהו המשיך את ייעודו של אביו באזהרת העם מפני החורבן. ה' בחר בו, כצאצא לאישה בעלת עבר פגום שתיקנה את מעשיה, כדי שיוכיח את בני ישראל שקלקלו את דרכי אבותיהם הקדושים. מוצאו מִן הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר בַּעֲנָתוֹת העניק לו עמדה של מוכיח אובייקטיבי שאינו נושא פנים לאנשי ירושלים, ואף רומז לעימותים העתידיים שיחווה עם בני עירו. ציון מיקומה של ענתות בְּאֶרֶץ בִּנְיָמִן מדגיש את הטרגדיה של הגלות, שבה שבט בנימין נאלץ לסבול בשל חטאי מלכי יהודה.
ירמיהו, פרק א׳, פסוק א׳
דִּבְרֵ֥י יִרְמְיָ֖הוּ בֶּן־חִלְקִיָּ֑הוּ מִן־הַכֹּֽהֲנִים֙ אֲשֶׁ֣ר בַּעֲנָת֔וֹת בְּאֶ֖רֶץ בִּנְיָמִֽן׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לשיתוף הפירוש
נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.