ירמיהו, פרק י׳, פסוק י״ד

יצא לכם פעם להסתכל על הטבע המדהים שלנו, על הגשם שיורד או על הצמחים שגדלים, ולתהות איך מישהו יכול לחשוב שחפץ דומם יצר את כל זה? פעם, כשאנשים ראו את פלאי העולם ולא הבינו את החוקים שלהם, היו כאלה שהמציאו לעצמם אלילים. אדם שמתנהג כך נקרא נִבְעַר, כלומר אדם שעושה מעשה שטות, והוא חסר מִדַּעַת והבנה. במקום לראות את החכמה הגדולה של ה׳ שברא את העולם, הוא חושב שפסל עשוי חומר אחראי לכל מה שקורה בטבע. אבל בסופו של דבר, הֹבִישׁ כָּל־צוֹרֵף מִפָּסֶל. האומן שיצר את הפסל במו ידיו ירגיש בושה גדולה ואכזבה. הוא יגלה שהפסל הזה לא באמת יכול לעזור, לפעול או לענות לתפילות של אף אחד. הכול סתם המצאה, כִּי שֶׁקֶר נִסְכּוֹ. המילה נסכו מתארת את הפסל שיצקו ממתכת. לפעמים אפילו ציפו אותו מבחוץ כדי שייראה נוצץ ומרשים ויטעה אנשים, אבל האמת היא שזה שקר מוחלט. הרי ברור שבאותם פסלים וְלֹא־רוּחַ בָּם. אין בהם שום כוח, אין בהם רוח חיים והם לא יכולים לעשות שום דבר. הם רק חומר דומם שלא יכול להועיל, וזה מוכיח עד כמה העבודה הזרה היא טעות גדולה, לעומת ה׳ שהוא אלוהים חיים ואמיתי.