יצא לכם פעם לראות משהו שנראה אמיתי, אבל אז גיליתם שזו רק אשליה? ככה בדיוק היו האלילים של פעם. הם היו פסלים שקריים וחסרי כוח, ולכן הם נקראים מַעֲשֵׂה תַּעְתֻּעִים, כלומר דמיונות והטעיות. המילה הזו מזכירה את המילה לטעות, כי מי שיצר את האלילים האלה היו בני אדם שפשוט טעו בדרך ועזבו את ההיגיון והשכל.
אבל מה קורה בסוף לפסלים האלה? נאמר עליהם כי בְּעֵת פְּקֻדָּתָם יֹאבֵדוּ. כלומר, כשיגיע הזמן שבו ה׳ יחליט להעניש את מי שעשה רע, האלילים ייהרסו לגמרי. זה בדיוק מה שקרה לאימפריה הבבלית. כשה׳ העניש את בבל, כל הפסלים שלהם, שהם חשבו שהם אלים חזקים, פשוט נשברו לחתיכות של כסף וזהב. אנשים העמיסו את החתיכות האלה על בהמות משא ולקחו אותן כשלל, וכך כולם הבינו שאין לאלילים שום כוח אמיתי.