ראיתם פעם פסל גדול עשוי מתכת עומד ברחוב? פעם, אנשים היו מתפללים לפסלים כאלה וממש פוחדים מהם. אבל האמת היא שהפסלים האלה הם בדיוק כְּתֹמֶר מִקְשָׁה הֵמָּה. כלומר, הם עשויים ממתכת שמישהו הכה עליה בפטיש כדי שתעמוד זקוף וישר כמו עץ תמר, והם סתם חפץ דומם.
ברור שוְלֹא יְדַבֵּרוּ, כי אין בהם שום רוח חיים. הם אפילו לא יכולים לזוז בעצמם, ולכן נָשׂוֹא יִנָּשׂוּא כִּי לֹא יִצְעָדוּ. המילה יִצְעָדוּ פירושה ללכת, ובגלל שהפסלים לא יכולים ללכת, בני האדם צריכים לסחוב אותם על הכתפיים או על הידיים ממקום למקום.
בגלל שהפסלים כל כך חסרי אונים, נאמר אַל תִּירְאוּ מֵהֶם כִּי לֹא יָרֵעוּ. המילה יָרֵעוּ באה מהמילה רעה. אין לפסלים שום כוח לעשות לכם משהו רע, גם אם תפסיקו להתפלל אליהם, כי הכול בעולם מתנהל רק בהשגחת ה׳. ומה לגבי דברים טובים? וְגַם הֵיטֵיב אֵין אוֹתָם. המילה אוֹתָם כאן פירושה "איתם". היכולת לעשות טוב בכלל לא נמצאת איתם, ואין להם שום כוח להביא ברכה או הצלחה לאף אחד.