יצא לכם פעם לנסות להזהיר אנשים מפני משהו חשוב, אבל בדיוק אז הגיע המנהל שלא אהב לשמוע את מה שיש לכם להגיד? זה בדיוק מה שקרה לירמיהו הנביא. הוא עומד בחצר העמוסה של בית המקדש ואומר לעם נבואות אזהרה ותוכחה על מה שעומד לקרות. פתאום, איש מאוד חשוב שומע אותו. קוראים לו פשחור בן אמר, והוא היה פָקִיד נָגִיד. המשמעות של התואר הזה היא מנהל ראשי, שר וסגן של הכהנים בבית ה'. למרות שהוא לא היה הכהן הגדול, הוא היה איש תקיף עם המון כוח והשפעה. פשחור הוא זה ששמע את ירמיהו אומר את הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, כלומר, את דברי האזהרה שירמיהו השמיע באותו זמן בחצר. וכך נוצרת התנגשות ישירה בין הנביא שמנסה להזהיר את העם, לבין המנהל החזק של המקדש.
ירמיהו, פרק כ׳, פסוק א׳
וַיִּשְׁמַ֤ע פַּשְׁחוּר֙ בֶּן־אִמֵּ֣ר הַכֹּהֵ֔ן וְהוּא־פָקִ֥יד נָגִ֖יד בְּבֵ֣ית יְהֹוָ֑ה אֶֽת־יִרְמְיָ֔הוּ נִבָּ֖א אֶת־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵֽלֶּה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.