בחצר המקדש ההומה מהדהדות נבואות זעם ותוכחה קשות על העתיד להתרחש. בשורות רעות אלו מגיעות לאוזניו של אחד האנשים החזקים ביותר בהנהגת המקדש, עובדה המהווה פתח להתנגשות ישירה בין הנביא לבין הממסד.
התואר פָקִיד נָגִיד מעיד על מעמדו הרם של פשחור בן אמר. הפרשנים מסכימים כי הוא שימש כמנהל ראשי, ממונה ושר בבית ה' [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. אף על פי שלא כיהן ככהן הגדול, הוא היה איש תקיף ובעל השפעה מגדולי הכהונה, אשר שימש כפקיד העליון הממונה על כלל הכהנים [רד"ק, ביאור שטיינזלץ, אברבנאל]. תפקיד בכיר זה מזוהה גם כסגן הכהנים [רד"ק, אברבנאל].
מבחינה תחבירית, הפועל שבתחילת הפסוק מתקשר להמשכו: פשחור הוא ששמע אֶת יִרְמְיָהוּ [מצודת דוד]. התוכן שאותו שמע, המוגדר כהַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, מתייחס לדברי התוכחה והבשורות הרעות שניבא ירמיהו באותו זמן בחצר המקדש [ביאור שטיינזלץ].