לאחר שחרורו מן המהפכת, ירמיהו אינו נרתע ופונה אל שובהו בתוכחה נוקבת ובלעג [ביאור שטיינזלץ]. פשחור החזיק מעצמו נביא המדבר בשם ה' ומבטיח שלום, ולכן ירמיהו מתעמת עמו בדיוק על נקודה זו ואומר לו: קָרָא ה' שְׁמֶךָ מבהיר לו כי ה' לא קרא לו בשם זה המבטיח ביטחון, אלא ייעד לו גורל של פחד מכל עבר בעקבות נבואות השקר שניבא [רד"ק].
הפרשנים מציגים מספר דרכים להבנת הניגוד ומשחק המילים שבין השם המקורי לבין הכינוי החדש:
הגישה המרכזית רואה בשמו המקורי ביטוי של גדולה ושחרור. השם פַשְׁחוּר מורכב מהמילים "פש", שמשמעותה ריבוי והתפשטות, ו"חור", המעידה על חירות ואדם גדול וחשוב. לעומת זאת, המילה מָגוֹר מייצגת את ההפך הגמור, צמצום והתכנסות פנימה של אדם אל תוך עצמו מתוך פחד ומצור [רש"י, מלבי"ם]. לפי הבנה זו, משמעות המילה מָגוֹר היא פשוטה כמשמעה, פחד ויראה [רש"י, ביאור שטיינזלץ].
גישה שניה דורשת את השם פַשְׁחוּר כחיבור של המילים "פש סחור", כלומר ריבוי של כוחות הנמצאים מסביב. לפי קו מחשבה זה, המילה מָגוֹר אינה מתפרשת כפחד, אלא מלשון אסיפה וקיבוץ. ירמיהו מנבא לו כי אסיפת גייסות רבים של אויבים יקיפו אותו מכל עבר כדי להורגו [רש"י, מצודת דוד, מצודת ציון, חומת אנך].
פירוש נוסף דורש את השם מלשון "פשח שחור", לרמוז על העתיד לבוא עליו, שיהיה שבור ושחור כאילן שנשבר [רש"י].