ירמיהו, פרק כ׳, פסוק ב׳

Jeremiah 20:2Sefaria

וַיַּכֶּ֣ה פַשְׁח֔וּר אֵ֖ת יִרְמְיָ֣הוּ הַנָּבִ֑יא וַיִּתֵּ֨ן אֹת֜וֹ עַל־הַמַּהְפֶּ֗כֶת אֲשֶׁ֨ר בְּשַׁ֤עַר בִּנְיָמִן֙ הָֽעֶלְי֔וֹן אֲשֶׁ֖ר בְּבֵ֥ית יְהֹוָֽה׃

התנגשות חזיתית מתרחשת בין נביא האמת לנביא השקר. פשחור, שהיה מתנבא לעם נבואות שקר לטובה ומבטיח כי העיר לא תיפול ביד האויב, מתמלא כעס על נבואות החורבן של ירמיהו. בשל כך, הוא מכה אותו ומושיב אותו במשמר [חומת אנך].

הכתוב מציין כי ירמיהו הושם על המהפכת, מונח שזכה למספר ביאורים. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שמדובר בשם כללי לבית הסוהר או למקום האסורים. לעומת זאת, יש המפרשים כי מדובר במתקן ענישה פיזי שנועד להשפלה פומבית. לפי גישה זו, ייתכן שזהו כלי עשוי משני חלקי עץ שבתוכם סוגרים את צווארו של האסיר [רד"ק], או מעין כלוב קלון שבו נועלים את האדם לעיני כול [ביאור שטיינזלץ].

מקום מאסרו של ירמיהו היה בשער בנימן. שער זה נקרא כך משום ששטח בית המקדש היה מחולק בין נחלות השבטים יהודה ובנימין, והשער המסוים הזה היה ממוקם בחלקו של שבט בנימין [רד"ק]. התואר העליון שניתן לשער מעיד על כך שהוא עמד במקום גבוה בהר [מצודת דוד]. לאחר זמן, פשחור החליט להוציא את ירמיהו מן המשמר, שכן בתוך תוכו ידע היטב כי נבואותיו שלו עצמו הן נבואות שקר [חומת אנך].

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק א׳
פסוק ג׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.