ירמיהו, פרק כ״ז, פסוק ט״ז

Jeremiah 27:16Sefaria

וְאֶל־הַכֹּהֲנִים֩ וְאֶל־כׇּל־הָעָ֨ם הַזֶּ֜ה דִּבַּ֣רְתִּי לֵאמֹ֗ר כֹּה֮ אָמַ֣ר יְהֹוָה֒ אַֽל־תִּשְׁמְע֞וּ אֶל־דִּבְרֵ֣י נְבִיאֵיכֶ֗ם הַֽנִּבְּאִ֤ים לָכֶם֙ לֵאמֹ֔ר הִנֵּ֨ה כְלֵ֧י בֵית־יְהֹוָ֛ה מוּשָׁבִ֥ים מִבָּבֶ֖לָה עַתָּ֣ה מְהֵרָ֑ה כִּ֣י שֶׁ֔קֶר הֵ֖מָּה נִבְּאִ֥ים לָכֶֽם׃

נסו לדמיין שמישהו מבטיח לכם משהו שממש קיוויתם לשמוע, אבל אז מתברר שזו פשוט לא האמת. זה בדיוק מה שקרה לעם ישראל ולכוהנים. נביאי שקר ניסו לעבוד עליהם וסיפרו להם סיפורים משמחים שלא היו ולא נבראו.


זמן קצר לפני כן, נבוכדנאצר מלך בבל לקח איתו את כלי בית ה׳, שהם כלי המקדש היקרים והקדושים, כשהוא הגלה חלק מהעם לבבל. נביאי השקר הבטיחו לעם שהכלים האלה מוּשָׁבִים, כלומר שעומדים להחזיר אותם ממש בקרוב מבבל לירושלים.


בגלל ההבטחה הזאת, העם והכוהנים התחילו לחשוב בטעות שזה סימן לכך שהם עומדים להשתחרר לגמרי מהשליטה של מלך בבל ולצאת לחופשי. לכן, ירמיהו הנביא היה חייב להזהיר אותם. הוא רצה לנפץ את האשליה שלהם ולהסביר שאסור להם בשום אופן להאמין להבטחות השקר האלה.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ט״ו
פסוק י״ז

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.