קרה לכם פעם שמישהו הבטיח לכם הבטחות גדולות ויפות, אבל בתוך הלב ידעתם שהוא פשוט לא אומר את האמת? זה בדיוק מה שקרה לנביא ירמיהו. הוא עומד מול נביאי שקר, שמבטיחים לעם הבטחה משמחת: כלי המקדש הקדושים שכבר נלקחו רחוק אל העיר בבל, יחזרו ממש בקרוב לירושלים. אבל ירמיהו יודע שזו לא אמת, ויש לו אתגר בשבילם. הוא אומר להם שאם הם באמת נביאים שקרובים לה', במקום לפזר הבטחות על מה שכבר נלקח, כדאי שיתרכזו בסכנה שמתקרבת וינסו להציל את הכלים שעוד נשארו בירושלים.
ירמיהו קורא להם יִפְגְּעוּ נָא. המילה יִפְגְּעוּ פירושה יתפללו, יתחננו ויבקשו, והמילה נָא פירושה עכשיו. כלומר, הוא דורש מהם להתפלל עכשיו לה' ולבקש רחמים. על מה עליהם להתפלל? לְבִלְתִּי־בֹאוּ הַכֵּלִים לבבל. למרות שהמילה באו נשמעת כמו משהו שקרה בעבר, הכוונה היא לעתיד, שהכלים הנותרים לא יילקחו גם הם. הוא מבקש מהם להתפלל על הכלים שנמצאים בבית ה' וּבֵית מֶלֶךְ יְהוּדָה, שזה בעצם כאילו כתוב "ובבית מלך יהודה", פשוט האות ב' מהמילה הקודמת משרתת גם את המילה הזו.
הדרישה של ירמיהו להתפלל אינה סתמית. ירמיהו עצמו כבר קיבל נבואה ברורה מה' שגם הכלים שנשארו עתידים להילקח. הוא יודע שכאשר ה' מגלה לנביא בשורה קשה באופן אישי, ולא כאזהרה לכל העם, המטרה היא לתת לנביא הזדמנות להתפלל ולבקש לבטל את הגזירה. לכן ירמיהו מציב בפניהם מבחן: אם אתם באמת נביאי אמת ששומעים את קולו של ה', בטח נחשפתם לגזירה הזו, ולכן התפקיד שלכם עכשיו הוא לא לספר סיפורים על העבר, אלא לעמוד בתפילה ולעצור את הסכנה שעומדת לקרות.