ירמיהו, פרק כ״ז, פסוק כ״א

קרה לכם פעם שהתחלתם לספר סיפור ארוך, ובגלל שהוספתם המון פרטים הייתם צריכים להזכיר לכולם על מה בכלל דיברתם בהתחלה? זה בדיוק מה שקורה כאן. הנביא דיבר באריכות בפסוק הקודם, וכדי לחזור לנושא המרכזי בצורה מסודרת ויפה, הוא פותח שוב במילים כִּי כֹה אָמַר ה' צְבָאוֹת. הוא ממשיך לדבר עַל הַכֵּלִים הַנּוֹתָרִים, כלומר על אותם חפצים יקרים וחשובים שעוד נשארו בבית ה' ובארמון של מלך יהודה בירושלים. אבל הפעם יש תוספת קטנה ומרגשת, והנביא קורא לה' בשם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. התוספת הזו באה ללמד אותנו שגם בזמנים שבהם ה' כועס ושופט את העם, הוא עדיין אוהב אותם וזוכר לרחם עליהם. המילים האלו בעצם שומרות בתוכן הבטחה משמחת, שיום אחד בעתיד ה' יחזיר את כל הכלים המיוחדים האלו בחזרה למקומם בירושלים.