דְבַר ה' הָיָה אֶל יִרְמְיָהוּ בִּהְיֹתוֹ עָצוּר, כלומר כלוא במאסר בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה, בעיצומה של עת צרה בתוך חורבן ירושלים. התגלות זו מתרחשת לאחר שעבד מלך הכושי חילץ את הנביא מן הבור, וייעודה הוא להעביר לאותו מציל מסר של הצלה. אף על פי שחורבן העיר יתממש בהכרח ועבד מלך יראה במו עיניו את החרב והרעב, מובטח לו כי הוא יינצל מכל פגע ולא יימסר לידי הכשדים. הופעת הנבואה בעיתוי זה מלמדת שה' אינו מקפח את שכרו של אף אדם; בזכות ביטחונו בה' כשפעל להצלת ירמיהו ללא מורא מהשרים, הוא יזכה לצאת כשנפשו בידו.
ירמיהו, פרק ל״ט, פסוק ט״ו
וְאֶֽל־יִרְמְיָ֖הוּ הָיָ֣ה דְבַר־יְהֹוָ֑ה בִּֽהְיֹת֣וֹ עָצ֔וּר בַּחֲצַ֥ר הַמַּטָּרָ֖ה לֵאמֹֽר׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.