יִשְׁמָעֵאל בֶּן־נְתַנְיָה נוקט בעורמה כדי ללכוד את העולים לירושלים, והוא מתקרב אליהם כשהוא הֹלֵךְ הָלֹךְ וּבֹכֶה בכי מזויף שנועד לרכוש את אמונם. הוא העמיד פני אבל כדי להראות שהוא כואב עמם את אובדן המולדת, או לחלופין התחזה למי שמתאונן על פקודה אכזרית שכביכול הוציא גדליהו להרוג את העולים לבית ה'. כִּפְגֹשׁ אֹתָם, כלומר בעת פגישתו עמם, הוא קרא להם בֹּאוּ אֶל־גְּדַלְיָהוּ וביקש שיכנסו אל תוך העיר. מטרתו הייתה להסיט אותם ממסלולם אל מקום נוח יותר לרצח, תוך שהוא גורם להם לחשוב שמובילים אותם להורג בפקודת גדליהו, ובכך להטיל עליו את האשמה לטבח.
ירמיהו, פרק מ״א, פסוק ו׳
וַ֠יֵּצֵ֠א יִשְׁמָעֵ֨אל בֶּן־נְתַנְיָ֤ה לִקְרָאתָם֙ מִן־הַמִּצְפָּ֔ה הֹלֵ֥ךְ הָלֹ֖ךְ וּבֹכֶ֑ה וַֽיְהִי֙ כִּפְגֹ֣שׁ אֹתָ֔ם וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֔ם בֹּ֖אוּ אֶל־גְּדַלְיָ֥הוּ בֶן־אֲחִיקָֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.