ה' אוסר על ירמיהו להגן על העם עקב שקיעתם בעבודה זרה, ומורה לו: וְאַתָּה אַל תִּתְפַּלֵּל בְּעַד הָעָם הַזֶּה. כדי להדגיש את הציווי הוא מורחב גם למישור הציבורי באזהרה וְאַל תִּשָּׂא בַעֲדָם רִנָּה וּתְפִלָּה, שמשמעותה איסור להגביה את הקול בצעקה ובתפילה בעבורם כשליח ציבור. יתרה מכך, נחסם בפני הנביא ערוץ ההצלה האחרון באמירה וְאַל תִּפְגַּע בִּי, האוסרת עליו להפציר ולבקש רחמים על האומה אפילו בזכותו האישית. הנימוק לכך הוא כִּי אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ אֹתָךְ, שכן ה' יאטום את אוזניו ולא יאזין כלל לקולו של ירמיהו אם ינסה לעתור למענם.
ירמיהו, פרק ז׳, פסוק ט״ז
וְאַתָּ֞ה אַל־תִּתְפַּלֵּ֣ל ׀ בְּעַד־הָעָ֣ם הַזֶּ֗ה וְאַל־תִּשָּׂ֧א בַעֲדָ֛ם רִנָּ֥ה וּתְפִלָּ֖ה וְאַל־תִּפְגַּע־בִּ֑י כִּֽי־אֵינֶ֥נִּי שֹׁמֵ֖עַ אֹתָֽךְ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.