ה' מטיל על ירמיהו חובה להזהיר את העם, אף שהוא מודיע לו מראש כי משימתו תיתקל באטימות מוחלטת. כאשר הנביא ישמיע באוזניהם את התוכחה, וְדִבַּרְתָּ אֲלֵיהֶם אֶת־כׇּל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הם יתעלמו מדבריו, וְלֹא יִשְׁמְעוּ אֵלֶיךָ, ויתרחקו ממנו פיזית תוך שהם מתייחסים אליו בזלזול כאל אדם תמהוני שאין צורך להקשיב לו. בעקבות התרחקותם ייאלץ הנביא להרים את קולו כדי לקרוא להם לשוב, וְקָרָאתָ אֲלֵיהֶם, אך הם יסרבו לתת לו כל מענה ותשובה, וְלֹא יַעֲנֽוּכָה.
ירמיהו, פרק ז׳, פסוק כ״ז
וְדִבַּרְתָּ֤ אֲלֵיהֶם֙ אֶת־כׇּל־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וְלֹ֥א יִשְׁמְע֖וּ אֵלֶ֑יךָ וְקָרָ֥אתָ אֲלֵיהֶ֖ם וְלֹ֥א יַעֲנֽוּכָה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.