ירמיהו מצטווה להציב את עצמו בפתח בית המקדש כדי להעביר מסר ישיר לעם המגיע לעבודת ה'. הציווי לעמוד בשער בית ה' מתייחס ספציפית לשער המזרחי, שהיה השער המיוחד והחשוב ביותר מבין שערי המקדש [רד"ק]. הפנייה אל הבאים בשערים האלה מכוונת אל העם הנכנס דרך שבעת השערים שהיו בעזרה: שלושה בצפון, שלושה בדרום ואחד במזרח [רד"ק].
הבחירה למסור את הנבואה דווקא במיקום זה אינה מקרית, אלא נועדה לכוון אותה ישירות אל האנשים המגיעים להקריב קרבנות. הפסוק פונה אל הבאים להשתחות לה' מתוך מטרה להתמודד עם תפיסתם של אותם אנשים, החושבים בטעות כי הבאת הקרבנות וההשתחוויה הפיזית הם כשלעצמם עיקר המעשה הרצוי לפני ה' [מלבי"ם].