האתר ששימש בעבר כמוקד של פולחן ועבודה זרה עתיד לעבור שינוי מהותי ולהפוך לזירת קטל המונית. הנביא מודיע כי וְלֹא־יֵאָמֵר עוֹד הַתֹּפֶת וְגֵיא בֶן־הִנֹּם כִּי אִם־גֵּיא הַהֲרֵגָה, כלומר, מקום הבמות שבו היו מתופפים ומתפארים במסגרת הפולחן [צאינה וראינה], יאבד את שמו המקורי. שמו החדש יעיד על ייעודו העתידי כמקום שבו ייפלו וייהרגו פושעי ישראל רבים [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ].
בעקבות ההרג הרב, וְקָבְרוּ בְתֹפֶת מֵאֵין מָקוֹם. הפרשנים מסבירים כי אזור התופת, שמעולם לא שימש לפני כן לקבורה ואף נחשב טמא למטרה זו גם בדתות אחרות, יוסב בעל כורחו לבית קברות בשל הכמות העצומה של הגופות [רד"ק, ביאור שטיינזלץ]. מספר ההרוגים יהיה כה רב, עד שיקברו אותם בתופת שוב ושוב עד שלא יישאר עוד מקום פנוי לקבורה. כאשר יאזל המקום לחלוטין, הגופות הנותרות יוותרו מוטלות ויהפכו למאכל לעופות השמיים ולחיות הארץ [מלבי"ם, צאינה וראינה].