תמונה משפחתית חיה ויומיומית הופכת כאן למפגן של מרידה רוחנית, כאשר כל בני הבית מתאגדים יחד ונוטלים חלק פעיל בעבודה זרה. הילדים, האבות והאימהות משתפים פעולה במעין חגיגה משפחתית פומבית תחת כיפת השמים, מתוך ידיעה שאין בעבודתם תועלת ממשית, אלא מטרתם היחידה היא לעורר קפידה וזעם כלפי ה' [מצודת דוד, רד"ק, ביאור שטיינזלץ].
כל בן משפחה ממלא את תפקידו: הבנים מְלַקְּטִים ואוספים את העצים, האבות מְבַעֲרִים ומדליקים את האש, והנשים עוסקות בגלגול העיסה ומתחילות לָשׁוֹת את הבָּצֵק, אשר נקרא כך על שם סופו, כשיחמיץ ויתפח [מצודת ציון].
מטרת ההכנות היא לַעֲשׂוֹת כַּוָּנִים. רוב הפרשנים מסכימים כי מדובר במיני מאכל ועוגות מיוחדות שהוגשו כמנחה. באשר למקור השם של המאכל, קיימות שתי גישות עיקריות בקרב המפרשים: האחת קושרת זאת לצורה, ומסבירה כי אלו היו דברי מאפה שנעשו בתבניות המכוונות לצורת כוכב או לצורת האליל [רש"י, מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ]. הגישה השנייה קושרת זאת למחשבה, ומפרשת שהשם נובע מהמילה "כוונה", משום שהנשים כיוונו את ליבן וטרחו לתקן ולהכין את המאכלים הללו בקפידה רבה [מצודת ציון, רד"ק].
את המנחות הללו הם מקדישים לִמְלֶכֶת הַשָּׁמַיִם. הפרשנים נחלקו במשמעות ביטוי זה. גישה אחת מפרשת את המילה מלשון מלוכה, ומזהה אותה עם הכוכב הגדול ביותר בשמים, הלוא הוא השמש, הנתפסת כמי שמולכת ומנהיגה את שאר הכוכבים [רש"י, מצודת דוד, רד"ק]. המלבי"ם מוסיף כי עבודה זו התחלקה לזכר ונקבה, כאשר "מולך" הוא הזכר ו"מלכת" היא הנקבה. מנגד, גישה אחרת סבורה כי המילה נכתבה ללא האות אל"ף, ומשמעותה המקורית היא "מלאכת השמים", כלומר עבודה המכוונת לכלל הכוכבים וצבא השמים, או למלאכים שתפקידם להנהיג את העולם התחתון [רד"ק, מלבי"ם].
בנוסף להכנת העוגות, העבודה הזרה מושלמת על ידי הפעולה של וְהַסֵּךְ נְסָכִים, שהיא יציקת נוזלים כקורבן לאלוהים אחרים, וכל זאת לְמַעַן הַכְעִסֵנִי, מתוך כוונה ברורה להכעיס את ה' [מצודת דוד].