קרה לכם פעם שניסיתם להגיד משהו ממש חשוב למישהו, והוא פשוט סובב את הגב והלך? זה בדיוק מה שקורה לירמיהו הנביא. ה׳ שולח אותו למשימה לא קלה בכלל: להזהיר את העם. ה׳ אומר לירמיהו מראש שהעם לא יקשיב לו, אבל למרות זאת הוא חייב לעמוד שם ולהשמיע את הדברים.
ההתעלמות של העם קורית בשני שלבים. בהתחלה ה׳ אומר לירמיהו וְדִבַּרְתָּ אליהם, כלומר להשמיע באוזניהם את כל דברי הנבואה. אבל במקום להקשיב, האנשים פשוט בורחים ומתרחקים ממנו פיזית. הם כל כך מזלזלים בו, שהם פשוט ממשיכים להיכנס לבית המקדש באין מפריע, ומתייחסים לירמיהו שעומד בשער כמו אל אדם מוזר שלא צריך להקשיב לו.
בגלל שהם מתרחקים, ירמיהו נאלץ לעבור לשלב השני ולהרים את הקול. ה׳ אומר לו וְקָרָאתָ אליהם, כדי לנסות לגרום להם להתקרב אליו חזרה. אבל למרות שהוא קורא להם בקול רם, הם לא יַעֲנוּכָה, כלומר הם לא ייתנו לו שום תשובה או מענה, וימשיכו להתעלם ממנו לחלוטין.