ה' מצווה על הנביא לעמת את העם עם מצבם הרוחני הירוד ולהזהירם מפני החטא, אף על פי שידוע מראש שלא יקשיבו. עליו לפנות אליהם בהכרזה וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם זֶה הַגּוֹי, כאילו היו עם זר שמעולם לא עמד בהר סיני ולא שמע בקול ה'. אף על פי שהם מכירים את האמת, הם מתנהגים כאילו מעולם לא לָקְחוּ, כלומר לא למדו, שום מוּסָר. בשל כך אָבְדָה הָאֱמוּנָה ואמיתות ה' מליבותיהם, והיא אף נִכְרְתָה ונפסקה לחלוטין מִפִּיהֶם. בניגוד לרוב בני האדם השומרים על מראית עין ודוברים אמת כלפי חוץ, אנשי דור זה הגיעו לשפל שבו הם משקרים בפועל ואינם מזכירים כלל את נושאי האמונה בדיבורם.
ירמיהו, פרק ז׳, פסוק כ״ח
וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֗ם זֶ֤ה הַגּוֹי֙ אֲשֶׁ֣ר לֽוֹא־שָׁמְע֗וּ בְּקוֹל֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהָ֔יו וְלֹ֥א לָקְח֖וּ מוּסָ֑ר אָֽבְדָה֙ הָאֱמוּנָ֔ה וְנִכְרְתָ֖ה מִפִּיהֶֽם׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.