העם מחזיק בתפיסה לפיה המקדש משמש כמקום מחסה המעניק חסינות על חטאיו, כשם שאנשים רשעים ופורעי חוק מסתתרים בחפירה בקרקע המשמשת כהַמְעָרַת פָּרִצִים לאחר פשעיהם. כך הפך הַבַּיִת הַזֶּה בְּעֵינֵיכֶם למקום המאפשר להציג מצג שווא של צדקות, במטרה להסתיר את המעשים הרעים מעיני הבריות ולהינצל מעונש. אולם, ה' מצהיר כי מול הסתרה זו גַּם אָנֹכִי הִנֵּה רָאִיתִי, שכן הוא בוחן את תעלומות הלב ויודע שהם מתכננים להמשיך בתועבותיהם. ההישענות על המקדש כחיפוי לחטאים אינה אלא עזות מצח, והביטחון שה' לא יחריב את ביתו מתגלה כאשליה מוחלטת.
ירמיהו, פרק ז׳, פסוק י״א
הַֽמְעָרַ֣ת פָּרִצִ֗ים הָיָ֨ה הַבַּ֧יִת הַזֶּ֛ה אֲשֶׁר־נִקְרָֽא־שְׁמִ֥י עָלָ֖יו בְּעֵינֵיכֶ֑ם גַּ֧ם אָנֹכִ֛י הִנֵּ֥ה רָאִ֖יתִי נְאֻם־יְהֹוָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.