ירמיהו, פרק ז׳, פסוק ט״ו

Jeremiah 7:15Sefaria

וְהִשְׁלַכְתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם מֵעַ֣ל פָּנָ֑י כַּאֲשֶׁ֤ר הִשְׁלַ֙כְתִּי֙ אֶת־כׇּל־אֲחֵיכֶ֔ם אֵ֖ת כׇּל־זֶ֥רַע אֶפְרָֽיִם׃ {פ}

ה' מזהיר את אנשי ממלכת יהודה כי יעניש אותם בגירוש לארץ אחרת, וזו משמעות האיום וְהִשְׁלַכְתִּי אֶתְכֶם מֵעַל פָּנָי. גורלם בגלות יהיה זהה לתקדים ההיסטורי של ממלכת ישראל, הם עשרת השבטים שכבר הוגלו ונקראים כאן אֶת־כָּל־אֲחֵיכֶם. הפסוק מפרש שקבוצה זו היא אֵת כָּל־זֶרַע אֶפְרָיִם, כינוי כולל שהשתרש לכלל אנשי ממלכת ישראל. הסיבה לשימוש בשם זה היא שירבעם, המלך הראשון ששלט על עשרת השבטים לאחר פילוג הממלכות, היה משבט אפרים שאליו עברה ההנהגה.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק י״ד
פסוק ט״ז

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.