יסוד הקשר בין ה' לעם ישראל אינו מושתת על טקסים פולחניים, שכן בְּיוֹם הוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לא הוצב תנאי העוסק בקרבנות, אלא דרישה למחויבות מוסרית ולשמיעה בקולו. ה' מבהיר כִּי לֹא דִבַּרְתִּי אֶת אֲבוֹתֵיכֶם בנוגע לקרבנות נדבה, וְלֹא צִוִּיתִים על קרבנות חובה, עַל דִּבְרֵי, כלומר בנוגע לנושא של, עוֹלָה וָזָבַח כתכלית בפני עצמה. אמנם מצוות אלו קיימות בתורה, אך הן ניתנו לתועלת האדם ככלי עזר חינוכי שנועד להרחיק מעבודה זרה ולעורר לחשבון נפש. המטרה הפנימית של הקרבנות אינה סיפוק צורך של הבורא, אלא אמצעי מוחשי שנועד להזכיר לאדם ללכת בדרכי ה' מתוך משמעת ויראה.
ירמיהו, פרק ז׳, פסוק כ״ב
כִּ֠י לֹֽא־דִבַּ֤רְתִּי אֶת־אֲבֽוֹתֵיכֶם֙ וְלֹ֣א צִוִּיתִ֔ים בְּי֛וֹם (הוציא) [הוֹצִיאִ֥י] אוֹתָ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם עַל־דִּבְרֵ֥י עוֹלָ֖ה וָזָֽבַח׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.