תפיסתם המוסרית והאמונית של בני העם מעוותת, שכן הם מבצעים את החטאים החמורים ביותר מתוך אשליה שנוכחותם בבית המקדש תעניק להם חסינות מוחלטת. המילה הֲגָנֹב פותחת בשאלה רטורית המביעה זעזוע, האם יעלה על הדעת שימשיכו לחטוא, רָצֹחַ וְנָאֹף, ועדיין יחשבו שההיכל יציל אותם מעונש. העם סבור כי עצם העמידה במקדש מנקה מאשמה, מתוך ביטחון שה' יחפה על הבאים לביתו ולא יחריב אותו. הגעתם אינה נובעת מרצון לשוב בתשובה, אלא מתוך ניצול זכותו של הבית לקבלת סליחה על העבר, מה שמתיר להם להמשיך לבצע תועבות גם בעתיד, כמו שריפת קטורת והקרבת קרבנות לאליל המוזכרים בביטוי וְקַטֵּר לַבָּעַל.
ירמיהו, פרק ז׳, פסוק ט׳
הֲגָנֹ֤ב ׀ רָצֹ֙חַ֙ וְֽנָאֹ֔ף וְהִשָּׁבֵ֥עַ לַשֶּׁ֖קֶר וְקַטֵּ֣ר לַבָּ֑עַל וְהָלֹ֗ךְ אַחֲרֵ֛י אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יְדַעְתֶּֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.