טענתו של השטן כלפי ה' היא שצדקתו של איוב נובעת מנוחות וכדאיות, שכן אַתָּה בעצמך שַׂכְתָּ בַעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ וּבְעַד כָּל אֲשֶׁר לוֹ מִסָּבִיב, כלומר הקפת אותם במשוכה ובהגנה מוחלטת המונעת מכל רעה להתקרב. לצד חסות זו, מַעֲשֵׂה יָדָיו בֵּרַכְתָּ בשפע כלכלי כה רב עד שכל הבא עמו במגע מתעשר גם הוא. כתוצאה מכך וּמִקְנֵהוּ פָּרַץ בָּאָרֶץ, כלומר רכושו התרבה והתחזק עד שנדמה כי הצאן פורץ את הגדרות, ואף חורג מגבולות הטבע. לאור חיים נטולי מאבק אלו, מסירותו של איוב לה' היא תוצאה טבעית של רצונו לשמר את התגמול שקיבל, ואינה מעידה על יראת שמים טהורה ונטולת אינטרסים.
איוב, פרק א׳, פסוק י׳
הֲלֹֽא־[אַ֠תָּ֠ה] (את) שַׂ֣כְתָּ בַעֲד֧וֹ וּבְעַד־בֵּית֛וֹ וּבְעַ֥ד כׇּל־אֲשֶׁר־ל֖וֹ מִסָּבִ֑יב מַעֲשֵׂ֤ה יָדָיו֙ בֵּרַ֔כְתָּ וּמִקְנֵ֖הוּ פָּרַ֥ץ בָּאָֽרֶץ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.