בתגובתו לה', מטיל השטן ספק בעצם קיומה של צדקות אנושית טהורה שאינה תלויה בדבר. הוא שואל בפליאה הַחִנָּם יָרֵא אִיּוֹב אֱלֹהִים, כלומר האם ייתכן שאיוב עובד את ה' ללא קבלת שכר מראש. טענתו היא שמעשיו הטובים של איוב נובעים מהשפע העצום שהוענק לו ומפחד מעונש, ולא מתוך אהבה טהורה. עם זאת, העובדה שהשטן נאלץ לתקוף את מניעיו הנסתרים של איוב במקום להצביע על חטא ממשי, מוכיחה דווקא את צדקתו. הקושי המחשבתי בהסכמת ה' להרוס את חייו של אדם חף מפשע בעקבות טענות אלו, מוביל לתפיסה כי הדו-שיח השמימי משמש כמשל שנועד לחדד רעיון.
איוב, פרק א׳, פסוק ט׳
וַיַּ֧עַן הַשָּׂטָ֛ן אֶת־יְהֹוָ֖ה וַיֹּאמַ֑ר הַֽחִנָּ֔ם יָרֵ֥א אִיּ֖וֹב אֱלֹהִֽים׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.