למרות שרשרת האסונות הכבדים שניחתו עליו, בְּכָל זֹאת שמר איוב על אמונתו היציבה ולא הניח לייאוש להובילו לכפירה. לֹא חָטָא אִיּוֹב בתרעומת כלפי ה', וְלֹא נָתַן תִּפְלָה לֵאלֹהִים, כלומר הוא לא ייחס למעשי ההשגחה פגם ולא הוציא מפיו דברי הבל וגנאי הנמשלים לאוכל תפל וחסר טעם. במקום לראות במצבו שרירותיות, הוא הכיר בכך שכל רכושו היה מתנת חסד והניח כי ישנו טעם נסתר לעונשם של בניו. מתוך חסידות יתרה, איוב קיבל את ייסוריו באהבה ולא תלה את אובדנו במידת הדין הקשה, אלא דחה כל מחשבת מינות, בחר לברך את ה' ולהמשיך בחייו.
איוב, פרק א׳, פסוק כ״ב
בְּכׇל־זֹ֖את לֹא־חָטָ֣א אִיּ֑וֹב וְלֹא־נָתַ֥ן תִּפְלָ֖ה לֵאלֹהִֽים׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.