טפטוף תמידי של מַיִם מסוגל לטחון ולפורר אפילו אֲבָנִים קשות, תהליך שבו שָׁחֲקוּ המים את הסלע, בדומה לתורה המרככת לב בשר ודם או לייסורים השוחקים נפש חזקה. בהמשך, גלי המים גם תִּשְׁטֹף את עֲפַר האָרֶץ ועוקרים את סְפִיחֶיהָ, שהם גידולי הפרא הצומחים מאליהם. תופעות טבע אלו ממחישות את סופיות חיי האדם, בין אם כהקבלה לאבן שניזוקה לבלי שוב ובין אם כניגוד לטבע שבו החומר רק משנה צורה אך אינו אובד. בסופו של דבר ה' קובע את גורל האדם, ובמותו מציאותו בטלה וְתִקְוַת אֱנוֹשׁ אובדת לנצח, כשם שזרם של צרות מביא לייאוש שבו הֶאֱבַדְתָּ כליל את אמונתו.
איוב, פרק י״ד, פסוק י״ט
אֲבָנִ֤ים ׀ שָׁ֥חֲקוּ מַ֗יִם תִּשְׁטֹֽף־סְפִיחֶ֥יהָ עֲפַר־אָ֑רֶץ וְתִקְוַ֖ת אֱנ֣וֹשׁ הֶאֱבַֽדְתָּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.