איוב, פרק מ׳, פסוק י׳

ה' מציב בפני איוב אתגר רטורי ומזמין אותו לעטות על עצמו תכונות אלוהיות של עוצמה ומלכות, כדי לבחון אם בכוחו להנהיג את הבריאה. הוא קורא לו עֲדֵה נָא גָאוֹן וָגֹבַהּ, כלומר קשט את עצמך בתכשיט של גאווה ורוממות, וְהוֹד וְהָדָר תִּלְבָּשׁ כבגד של ממש. תכונות אלו הן לבושו הבלעדי של ה', שבאמצעותן הוא משפיל את הרשעים, ואילו עבור האדם ההתהדרות בהן היא איוולת וכלימה. מנגד, יש הרואים בפסוק תיאור של הענקת שפע אלוהי ממשי, שבו התכשיט מרומם את האדם מעל המוות ושעבוד הארץ, ולבוש ההוד וההדר מאפשר לו למשול בכול.