עוצמתה הפיזית האדירה של הבהמה טמונה בעצם מבנה גופה החסון, ולא באמצעי תקיפה חיצוניים. מכיוון שמדובר בחיה הניזונה מעשב ואינה טורפת, כוחה אינו מצוי בציפורניים, בשיניים או בארס, אלא מרוכז בגופה פנימה [מלבי"ם]. אף על פי שהיא אינה עוסקת בטרף וכוחה אינו בא לידי ביטוי בפעולה אלימה, הרי שיש לה עוצמה מהותית האצורה בתוכה [מצודת דוד].
הפרשנים עומדים על משמעות המילים בפסוק המתארות את העוצמה הזו. המילים כֹּחוֹ וכן אוֹנוֹ מבטאות שתיהן גבורה וחוזק, ומשמשות ככפל עניין [מצודת דוד, אבן עזרא, רלב"ג]. עם זאת, יש המבחינים בין המושגים ומסבירים כי כֹּחוֹ מתייחס לכוח הפוטנציאלי והפנימי, בעוד המילה אוֹנוֹ מתארת את התגלות הכוח הזה כלפי חוץ [מלבי"ם]. המילה בִּשְׁרִירֵי מתפרשת על ידי רוב הפרשנים במשמעות של אזור הטבור [רש"י, מצודת ציון, רלב"ג, אבן עזרא, מלבי"ם], ויש המפרשים זאת כפשוטו, כתיאור לשרירי הבטן [ביאור שטיינזלץ].
לצד התיאור הפיזי של שרירי הגוף, ישנה גישה פרשנית הקושרת את הפסוק לכוח ההולדה העצום של הבהמה. לפי כיוון זה, כֹּחוֹ בְמָתְנָיו רומז לכוח ההולדה הזכרי, ואילו וְאוֹנוֹ בִּשְׁרִירֵי בִטְנוֹ מתייחס לכוח הנקבי להחזיק את הוולד ברחם. עוצמת הפריון הזו היא כה גדולה, עד שאילו הייתה הבהמה מתרבה ללא הגבלה, העולם היה נחרב [אלשיך]. בהקשר זה של ריסון כוח ההולדה, יש המציינים כי אברי הרבייה הזכריים של הבהמה מעוכים ונסתרים בגופה, ולא נותקו לגמרי [רש"י].